על המחברת
לא יכולתי לשבת בחיבוק ידיים.
יעל חרל לוי, מדענית ביתית, סבתא של ריבר ואיתן, וכותבת הסדרה שנולדה מהם.
ריבר ואיתן, והמזוודה שממנה יצא הכל.
שלום חברים,
שמי יעל, מדענית ביתית. אמא גאה לשני בנים שגידלו אותי לא פחות ממה שאני גידלתי אותם, ולנסיכה צעירה אחת שמנהלת את כולם, והם העוגן שלי.
לפני כשש שנים קיבלתי את כרטיס הכניסה למועדון הכי שווה בארץ, הסבתאות. הפכתי לסבתא מאושרת של ריבר ואיתן. כשהסתכלתי עליהם גדלים אל תוך עולם כל כך מורכב, רועש ומבלבל, הבנתי שאני לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים. ריבר ואיתן הם גיבורי הסדרה, מעוררי ההשראה שלי, ובזכותם הסדרה הזו נוצרה.
כתבתי מתוך תחושת שליחות עמוקה, כמעט בוערת, לשנות מציאות. הרגשתי שאנחנו, כהורים וכחברה, חייבים לתת לילדים שלנו כלים להתמודד עם העולם שהם חיים בו. המטרה שלי היא ללמד כיצד לפתור כעסים בשיח מכבד, איך לעמוד זקופים מול לחץ חברתי, כיצד לזהות שמועות שווא וחדשות כזב, ואיך לקחת אחריות אישית וסביבתית על העולם שבו הם חיים.
בסופו של דבר, גם בגיל 11 וגם בגיל 120, השאלה שניצבת בפנינו היא אותה שאלה: האם אנחנו מוכנים להיות אלו שמדליקים את האור בחדר החשוך של הבורות והשנאה?
יעל חרל לוי
מחברת הסדרה חבורת מילה טובה - דור השחר
מתוך הספר השביעי
שנאה היא לא רגש, היא מסכה.
מתחת לכל כעס מסתתר צורך בהקשבה. זה המשפט שממנו נולדה הסדרה, וזה מה שריבר ואיתן לומדים.